פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שח:מ

אסור עמ״א מלת מחשב״ה ראוי להיות צריך מעש״ה שהם לישיבה וכ״ה במ״מ פכ״ה הכ״א לחלק בין חריות ובין נדבך אבנים ואם בעי מעשה עם מחשבה עט״ז אות י״ו פירשתיו. והוי יודע נדבך של אבנים א״י מהו דרש״י קכ״ה ב׳ נדבך סדורות ומוקצות לבנין משמע אשתייר מבנין הוי כלבינים ובר״מ לא משמע הכי וכמ״ש המ״מ דעיקר החילוק דאבנים לא קיימי כלל לישיבה ואף בלא נדבך וסדורות ואף אשתייר מבנין צריך למדום מעשה (כמ״ש במ״א ולט״ז לא מהני מעשה כפירש״י וא״כ מה קשיא ליה להמ״מ מחריות לנדבך דהתם מחשבה וכאן סידרום לבנין צריך מעשה להוציא מידי מעשה וה״ה לבינים כה״ג ובלא סידרום לבנין יש חילוק בין לבינים שהם שפין וחלקים וקיימי ג״כ לישיבה הלכך אשתייר מבנין מותרים דעומדים לישיבה ואבנים שאין משופים וחלקים צריך למדום כי לא קיימי לישיבה וצריך מעשה ואמנם המחבר דנקיט נדבך אבנים וכ״ה בר״מ שם צ״ע ועמ״ש אי״ה באות מ״א: