פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שז:ח

ויש אוסרין עמ״א ועא״ר אות ט״ו ומשמע אף ע״י ישראל יש להתיר שבות דשבות במקום מצוה. ומיהו המחבר בתקפ״ו סכ״א פסק דשרי שבות דשבות במקום מצוה משמע אף בשביל יחיד ול״ת דוקא מצוה דרבים ומיהו שבות במלאכה ד״ת ברע״ו ס״ב דאסור יש לעיין לצורך מצוה דרבים י״ל עשה דרבים דחי בעשה ול״ת דל״ש מה אולמיה עמ״א צדי״ק אות ל׳ ועסי׳ תמ״ו מ״א ב׳ דשבת עשה ול״ת ולא דחי לה עשה דרבים וא״ל למה כיון דעשה זו עדיפא מ״מ מדחי עשה חמורה לקלה לא לעשה ול״ת ומיהו עשה דרבים דעדיף טובא דלא בעינן בעידנא י״ל עדיפא ודחי לעשה ול״ת וע׳ תוס׳ יבמות ו׳ דאפילו כיבוד א״ו לא דחי לכרת. ונשים אי נאמר דלית בהו עשה דשבת כ״א ל״ת (וק״ה איתקוש כל שישנו הא עשה דשבת גופא י״ל דאין מוזהרות א״כ י״ל דאמירה לעכו״ם להדליק נר בעזרת נשים אפשר שרי דמצוה דרבים הוא ומיהו מצוה דרבים דוקא זיכוי רבים כמו קדיש וברכו וקדושה או קריאת ס״ת ואנשים א״א כאמור גם מסתברא דנשים הוזהרו ג״כ אעשה דשבת כמו נשים בגילוי דהיקשא ועסי׳ רצ״א במ״א י״א וע׳ תוס׳ קידושין ל״ג וכי תוכל אשה לשרוף נותר יע״ש. וא״כ אין היתר ברור למה נוהגין להדליק נר ע״י עכו״ם בשבת להתפלל בעשרה ואף לקריאת ס״ת כאמור וצ״ע בזה: