פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שז:ז

מקצת עמ״א ועא״ר אות י׳ ובסי״ט רמז מותר ודוקא הפסד הבא פתאום ע׳ לבוש ועב״י שכ״כ בשם הרא״ש דהוי בהול על ממונו אבל לא בהפסד שאין בה פתאום ומכ״ש אם היה יודע לפני שבת. הא דשבות בדרבנן במקום מצוה התירו י״ל ע״י עכו״ם אבל ישראל שבות דשבות היכא דגזרו י״ל דאסור אפילו במקום מצוה. אורחים הוי מצוה והיינו הכניסם משדה לביתו. אבל הזמין אורחים מעירו י״ל לאו מצוה הוי ע׳ תה״ד סי׳ ע״ב וי״ד דמקילין לכבוד אורחים עמ״ש בפריי שם. סעודת שבת הוי מצוה וכן לשמוח חתן וכלה. וא״כ לומר לעכו״ם למחוט הנר לסעודת שבת ביד ולא בכלי הוי שבות דשבות ובכלי י״ל הוי ד״ת עסי׳ ער״ה בט״ז אות ב׳ ובמ״א כאן ל״א. ועיין אות ח׳ ע״י ישראל: