פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שא:נד

זוג עמ״א בריש המוצא תפילין יע״ש מ״ש אשה אסורה להכניס תפילין כ״מ בשבת ס״ב א׳ דא׳ איש ואשה כר״מ דלילה ושבת זמן תפילין ולדידן מ״ע שהז״ג נשים פטורות אסורות דעם בפני עצמן הם ולמ״ד דלית לן רה״ר י״ל דשרי אף אשה משום בזיון תפילין וכמ״ש התוס׳ שם ד״ה כל דהוצאה כלאחר יד י״ל דיכול לבוא לידי חיוב חטאת משא״כ השתא דלית רה״ר וע׳ בחה״ר שם דהוצאה כלאחר יד אפילו טובא נמי י״ל לדידן באשה אפילו טובא נמי ובאיש ב׳ מקום יש בראש לא הוי כלאחר יד וצ״ע ובחידושי כתבתי מזה ומ״ש בטלית מצוייצת חייבת חטאת דהוי דרך הוצאה בכך להוציא משא על כתיפה או לבוש בו משא״כ טבעת על אצבעו בחותם אי לאו דנותן איש לאשה לא הוי דרך הוצאה ועתו״ש ולמ״ש א״ש והיינו טלית של מצוה שאין לובשין כ״א בבה״כ אבל ליי״ב סרדק״ל שמלבוש גמור לאיש מותרת אשה לצאת בו והיינו בלא ציצית ובא״ר אות ע״ה משמע אף בציצית וי״ל כיון דלאיש לא הוי משוי הציצית בטילין הם נוי לבגד ואף אשה שריא ומ״מ קשה אי מלבוש גמור שרי לאשה מה מקשה שם משק רועים דמלבוש גמור לרועים משא״כ תפילין לאיש לאו מלבוש גמור ועי״ד קס״ב (ט״ס וצ״ל קפ״ב) ומדהראה לשם משמע דוקא באופן שמותר לה לצאת להגן מפני החמה וכדומה הא אם אסורה לצאת חייבת ג״כ משום שבת דהוי משאוי ואין מלבוש לה ונפשוט מספק שכתבנו בסי׳ י״ג וכאן בט״ז לבוש כלאים דחייב חטאת ועדיין צ״ע וטומטום ואנדרוגינוס אסורים לצאת בשבת בטלית מצוייצת דהציצית חשובי ואין בטלים ושמא נקיבה הם ופטורים והוי משאוי וכ״ז למ״ד יש לנו רשות הרבים ואי״ה בסי׳ שמ״ה יבואר זה ועסי׳ י״ג וכאן אין להאריך ועי״ד קפ״ב לענין לבוש הנשים בטומטום ואנדרוגינוס וה״ה טבעת כה״ג וצ״ע: