פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם רעו:יא

רק עמ״א ברע״ט ס״ד בהג״ה התיר הר״ב ע״י עכו״ם דכהתנה דמי וכאן התיר כך ושם כתב באות ט׳ לפי מ״ש אח״כ דכל שיש היתר ע״י מן הצד שרי לומר לעכו״ם כדרכו והיינו כאן לצורך גופו משא״כ התם שלא יגנוב לית היתר כו׳ והקשה על רש״י מ״ד א׳ ובחידושינו כתבנו מזה ומ״מ לדידן קיי״ל כר״ש שאין מתכוין שרי אף באיסור תורה א״כ בטלטול הנר ליכא חשש שיכבה רק מוקצה וטלטול מן הצד שרי לצורך גופו ומש״ה מותר ע״י עכו״ם וע׳ לבוש כאן במ״ש דלא עושה מלאכה ד״ת היינו נמי להני טעמים דגם לעצמו עושה העכו״ם וכל שעושה לצורך שניהם אפשר שרי בדרבנן עיין אות וי״ו ולטעם המ״א י״ל דלצורך שניהם אסור בדרבנן בל שאין מצוה וכאן הואיל ויש היתר לישראל מן הצד: