פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם רסג:ט

משום עמ״א סומא אם מדליקין בבית זה היא אין מברכת אף להר״ב בס״ח בהגה״ה דמברכת כמ״ש באות ט״ו דיש שמחה יתירה משא״כ סומא אין לה שמחה וכל שיש נר א׳ די לה ואין מברכת. ומ״מ י״ל אם היא עקרת הבית שתדליק היא תחלה ותברך דנר א׳ חובה ואחרות מדליקין אח״כ ומברכין. ויראה אף אם אוכל בחצר כבסי׳ רע״ג במ״א ט״ו אפ״ה נר ביתו עדיף משום שלום בית שלא יגוף באבן ובחידושינו שבת כ״ג ב׳ הארכנו. ומ״ש המ״א אות ח׳ דיין דרבנן באות ד׳ כתב דפת קודם א״כ יקדש אריפתא ועסי׳ תרע״ח בט״ז אות ב׳ מ״ש פת ושלש סעודות ד״ת משמע מפוסקים דהוי דרבנן ואסמכתא הוי וכבר כתבנו כי לפעמים קורא לאסמכתא ד״ת ודוחה עכ״פ לדרבנן שאין בו אסמכתא בתורה ושם כתבנו דנ״ח של יום ה׳ ונר שבת נ״ח דהאידנא קודם דאין מעבירין על המצות ועיין ר״מ ה׳ תו״מ מוספין דהאידנא ותמידין למחר מוספין דהיום עדיף או לאו וע׳ שו״ת חכם צבי ז״ל סימן ק״ו הסכים לרדב״ז דב׳ מצות חלוקין אין מעבירין הקלה מפני החמורה הא מצוה א׳ ממתין אם יעשנה למחר יותר מן המובחר ואי״ה ברצ״ו ותרע״ח יבואר עוד: