פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם רסג:ח

נר עמ״א רע״א אות א׳ בקידוש ד״ת בתפלה יוצר ונר מבית עכו״ם עסי׳ קנ״ד מ״א וט״ז י״ז וח׳ וא״ר כאן וי״ו וצ״ע אם אין לו נר אחר כ״א זה לשבת ויראה דשרי דלהדיוט שרי וכשיש לו אחר אין ליקח לנר שבת זה. ועיין תרע״ג בלבוש מתיר לנר חנוכה שעוה וא״ר שם הקשה דברי הלבוש אהדדי כאן בתרע״ג מתיר ובי״ד קל״ט סי״ג אוסר וי״ל בין נרות לשעוה הנוטף עא״ר קנ״ד י״ו בשם בה״י. ומיהו אם נאמר כשאין לו אחר מותר ממה שיתבטל מנ״ח י״ל אפילו כיבן ישראל דמצות לאו ליהנות נתנו אפי׳ דרבנן. ועמ״א סימן י״א אות י״ב. ולכאורה בסי׳ י״א הוא בעיא דלא איפשטא ולחומרא עב״י שם וא״כ בדרבנן כל שאין לו אחר ספק דרבנן לקולא וכשיש לו אחר אסור ולא יברך למ״ד לא ישא ד״ת כבסי׳ רט״ו אלא מדסתם המחבר בי״א משמע אף מיני בגדים שחיובן בדרבנן וי״ל כשיש לו אחר ואי״ה בתרע״ג יבואר עוד ומ״מ לנר שבת אם אין לו אחר יקח זה וליהוי של הדיוט כאמור עמ״ש אי״ה באות ט׳: