פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם רנג:ח

אפי׳ עמ״א אף להמחבר שפסק גרוף כל האש כולו לא מקצתו (דלא כר״ן עמ״ש בט״ז ד׳ אי״ה בזה) א״כ תנור איזה חתוי שייך לז״ה הר״מ ז״ל פרק שלישי מה״ש הל׳ ה״ו מפני שאי אפשר לגרוף כל האש ותראה שהאדון ז״ל סובר שמ״ש הר״מ בהלכה ו׳ מפני שא״א לגרוף כל האש שלא ישאר ניצוץ אחד מפני שהבל״ו חם שמא יחתה להבעיר הניצוצות הנשארות כאלו אמר ומפנ״י שהבלו חם וכ״ה בלבוש דפוס פראג שפ״ג יע״ש אבל בנ״ץ משמע לכאורה הטעם בתנור שהבלו חם א״א לגרוף שלא ישאר ניצוץ יע״ש. ואע״ג באות ג׳ בקטמה והובערה בגילוי דעת סגי א״כ בתנור נמי ליהוי גילוי דעת וי״ל דאין זה גילוי דעת דקטם שלא יתחרך דהבלו רב ועוד יש תירוצים. ובתנור אף קש וגבבא וגרוף נמי אסור ואפשר שכ״ד הר״מ ז״ל אעפ״י שכתב שם א״ו מכוסה ועא״ר אות י״א ואין זה מן התימה לומר טעם הר״מ ז״ל אף בקש גרוף: