פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם כה:כג

ובתחלת עמ״א. בב״י כתב דלאחר ההידוק מברך דהוי כהזיזם אדעת להחזיר׳ מיד דחוזר ומברך ועד״מ וא״כ היה להר״ב להגיה כאן אפי׳ לאחר ההידוק אין מברך לפי מ״ש י״א שלא לברך באדעתא להחזיר מיד ואף די״ל דעשיית הקשר הוי הפסק גדול והואיל ונעשה ההידוק וחיילא הברכה מש״ה צריך לברך וכמ״ש באות כ״ד מ״מ מדלא הגיה הר״ב באם לאחר ההידוק והניח ש״ר הותר ההידוק דא״צ לברך כמו בחלצן אדעתא להחזיר מיד ש״מ דכאן גרע מהזיזם אדעתא להחזיר כיון דהותר שלא בכוונה וכמ״ש באות כ״ה. ומ״ש למ״ש השל״ה באות כ״א דנשמטו שלא מדעת אפ״ה א״צ לברך ה״ה לאחר ההידוק נפסק הקישור י״ל קצת ועוד דשאני עשיית הקשר דהוי הפסק גדול ואהא דאם הותר ש״י לאחר הנחת ש״ר הול״ל כן באות כ״ה דלדידן בשם של״ה א״צ לברך כאן. ומיהו לדינא גם הט״ז כתב באות י״ג דנפסק הקשר לאחר ההידוק אין מברך. ובהותר ההידוק לאחר ש״ר נמי לשל״ה אין לברך: