פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם כה:יד

אסור עמ״א גורם ברכה (רט״ו אות ו׳) ג״מ לאיש״ר דאסור בחול ובחה״מ דאין מברך מותר איש״ר אבל שיחה בטילה עבירה וחוזר נמי מעורכי מלחמה עי׳ אות ז׳ ואם חבירו מוציאו בברכתו אפי׳ בירך חבירו על מצות והניח ש״ר והוא עדיין לא הניח ש״ר והפסיק בדיבור צריך הוא להחזיר ולברך שתים ואם הפסיק קודם שבירך חבירו על מצות מברך הוא להניח. ול״ד לקס״ז ס״ו ובהג״ה אפי׳ להר״ב דשם אין מחוייבין לאכול המוציא וגם שם חלקו אחרונים עט״ז ח׳ ומ״א י״א ואם בירך עש״י להניח והלך לחדר אחר עסי׳ ח׳ סי״ג בט״ז ומ״א שם ועא״ר כאן אות י״ד: