פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם רמט:ו

מותר עמ״א יש לי בכאן פרט א׳ אזכרהו בקצרה הלבוש כתב סעודת לילה ד״ת לפיכ״ך אסור בשחרית כו׳ ולכאורה נתן טעם זה דבעי״ט לא אסור רק ממנחה ולמעלה עסי׳ תקכ״ט עמ״ש במ״א ג׳ וט״ז א׳ ואכתי ע״פ נמי ולמה לא הזכירו כו׳ ולעיל כתבנו דשוה עי״ט לע״ש. ואכתי להלבוש איך דוחה דרבנן בעלמא לד״ת עסי׳ תרפ״ז ס״ב בהגה״ה וי״ל דעדיין לא הגיע זמן מצוה ד״ת שרי ואי״ה בפתיחה כוללת ובפריי לקמן שם אבאר עוד ומ״מ לדידן קיי״ל אסמכתא הוא שלש סעודות עא״ר רצ״א אות א׳ ושמעינן דרבנן דוחה לאסמכתא וי״ל דקיים ג׳ סעודות ביום השבת ע׳ סי׳ רע״ד במ״א אות ב׳ יע״ש בזה. הביא דברי ד״מ דא״ז אסר לאכול גרימז״ל קודם לחם (כזית משמע) והבין הד״מ דאף מבע״י אסור ונתן טעם דסובר כר״י בריש ע״פ דאסור לאכול כו׳ וע״ז כתב לדידן קי״ל דאוכל והולך עד שתחשך רק מצוה למנוע מסעודה שרגיל בחול והך גרימז״ל א״נ משביע ביותר איסורא ליכא ואפשר אף מצוה ליכא שאין אלא לקינוח והביא הא דרבינו קלונימוס הזקן שאכל אפילו בשבת וא״כ עכ״פ ראוי להתיר מבעוד יום גרימז״ל והמ״א כתב דא״ז נמי לא אסר אלא משחשיכה הואיל ומבעוד יום עכ״פ מצוה למנוע כו׳ וזה הוה כקובע כו׳ א״כ בשבת איסורא נמי איכא לאכול דברים אחרים שמנים שמשביעים ביותר קודם שאוכל כזית לחם המוציא ועסי׳ קס״ח במ״א אות כ״ח בלחם מפורר מטוגן בשמן אם מברך המוציא ואם יוצא בה בשבת ועסי׳ קפ״ח במ״א אות ט׳ ובפריי שם ורי״א אות ט׳ כששניהם לפניהם וברט״ו ברכה שא״צ יע״ש: