פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם רמט:ה

פדיון הבן עמ״א הפרש יש פדיון הבן שלא בזמנו ודאי אסור ומילה למ״ד שלא בזמנה שרי בע״ש מותר לעשות סעודה ולמ״ד שלא בזמנה אסור בע״ש א״כ בעבר ומל אין לעשות סעודה בע״ש כ״א בליל שבת ועש״ך שם רמ״ו אות ח״י דתשב״ץ התיר בע״ש ומי האוסר אבל בט״ז רס״ב אות ג׳ כתב דל״ש ע״ש יע״ש ובחל עצרת ביום ו״ז יש הפסק ביותר דתשב״ץ ג״כ אוסר עכ״פ ביום ה׳ משום שבת הוה שלא בזמנה ע׳ אות ג׳:

אם חל יום ל״א בע״ש ונתרפא בו ביום אפ״ה מלין תחלה ואח״כ פודין ועושה עיקר הסעודה לפדיון הבן ופשוט הוא ואם עבר זמן פדיון הבן ביום ל״ב ונתרפא בו ביום בע״ש מלין ופודין בו ביום וסעודה א׳ עולה לשניהם עש״ך י״ד ש״ה אות י״ב וי״ט נ״ל בזה. ואם שכח וסבור שמותר לעשות סעודת פדיון הבן שלא בזמנו בע״ש והכין צרכי הסעודה אפשר להתיר דאנוס הוא ולא מזלזל בכבוד השבת מקרי אומר מותר כו׳ ויעשו בשחרית וצ״ע: