פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם רמח:ד

הישראל עמ״א דגם הר״ב סובר לדבר מצוה אף תוך ג״י שרי ופוסק עמו לשבות ואם אח״כ אין שובת שרי דפ״נ דוחה שבת ואף יצטרך אח״כ לעשות מלאכה ד״ת ועא״ר אות ג׳. ועיין אות ך׳ ושם יבואר אי״ה:

ויש לראות לאיזה צורך כתב הרב זה כיון דהמחבר בס״ד הביא דברי ריב״ש לפי׳ הרז״ה דאפילו מלאכה שרי קודם ג״י כ״ש זה וכמ״ש בד״מ אות א׳. גם הילוך הבהמות אף תוך ג״י שרי כמ״ש הר״ב בס״ב בהג״ה יע״ש. ועיין נ״ץ ומשמע שהמחבר חזר כאן בס״ד ממ״ש בארוך דפליג על מ״ש מהרי״ק וע״ש. וכפי דעתי ההדיוטית לית כאן חזרה דהב״י הקשה על מהרי״ק במ״ש לרי״ף אין איסור תחומין כל״ל במים משמע אף תוך ג״י ולזה הקשה עליו אבל קודם ג״י הסכים לריב״ש ועמ״ש אי״ה באות וי״ו ובט״ז סוף הסימן בזה: