פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם רמה:ג

וחלקו עמ״א רש״י חולק עם רי״ו לרש״י סתם לא הזכיר מעולם וחלקו סתם הא נטל עכו״ם בשבת בלא אמירת ישראל ובחלוקה אמר הישראל אתה נטלת שבת ואני א׳ בשבת אסור ולרי״ו גם זה איבעיא דלא איפשיטא כל דנטל עכו״ם בשבת בלא אמירת ישראל אף שאמר ישראל אח״כ אתה נטלת כו׳ לא הוה כשלוחו ולהר״מ אף חלקו סתם אסור וא״י מ״מ שכר שבת שלא בהבלעה אסור:

יו״ד הביא דברי הב״י מ״ש אם אין לאופה חלק בו עכ״ל (חסר מלת ב״י) ועב״י בזה במ״ש בשם התוס׳ ע״ז כ״ב א׳ ד״ה לא בשם רבינו אלחנן יע״ש ולב״י ר״ת התיר בכל התנור של ישראל והתנו מעיקרא ולר״י אין צריך להתנות ור״א דעת שלישית דאף התנו לא מהני והלכה כר״ת וכ״פ הרא״ש ודלא כהג״א. אבל המ״א פירש דהרא״ש שינה וכתב מעשה דר״פ גבה חצ״י תנור דהיה שותפות ממש הא כל התנור ישראל לא מהני התנו וז״ש בהג״ה באשד״י ואם אין התנור של ישראל אסור מדכתב חצ״י תנור ומיהו דין דר״ת אמת ור״א אמת דר״ת דמתיר בהתנו מעיקרא בהבלעה ור״א דאוסר שלא בהבלעה והשתא אם שותפין ממש אף שלא בהבלעה שרי דל״ש שלוחו ולא שכר שבת דביום השבת בתנור של עכו״ם לחוד כאילו אין לישראל חלק בו כלל אבל כשאין לעכו״ם חלק בגוף התנור שלא בהבלעה אסור שכר שבת ובהבלעה שרי אם התנו מעיקרא אלא מתחילה שתפו שיסיק האופה בכל יום מחלוקו כל יום ואח״כ אמר טול אתה ג״י הוה כמחליף וע׳ תו״ש אות ג׳ פירש כן כדי שלא יסתרו דבריו לאות וי״ו וא״י דמ״מ הואיל וכל המלאכה על העכו״ם האופה ויש לו שכר בריוח למה יאסור ודומה לרמ״ג כשנתפרסם שהוא באריסות וזה קושיית הא״ר אות א׳ וצ״ע. ואי״ה באות ו׳ אבאר עוד ועיין אות א׳ ולמ״ש כאן א״ש יע״ש בזה: