פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם רמה:א

תנור עמ״א תוס׳ ע״ז כ״ב א׳ ד״ה לא כר״ת דלא כר״י. והמחבר פרט ה׳ דברים ושד״ה ותנו״ר לאשמעינן איסורא בתנור והיתרא דהתנו בשדה ורחיים של מים י״ל אע״ג דרבנן (עמ״א רנ״ב ך׳) ומרחץ א״י למה מזכירו ועב״י ובר״מ ה״ש פ״ו ומ״ש שאם אין עושין כלום היינו שמי שאופה בו מסיק התנור ואופה ונותן שכירות בעד התנור הוה כעכו״ם ויהודי שיש בהמה בשותפות שהבהמה עושה המלאכה שהביא הב״י בשם ריב״ש דאף דלא התנו שרי בהבלעה ומ״ש וכ״כ הר״ן וכמ״ש בהג״ה היינו דאם בחול שניהם מתעסקים יחד לא יום נגד יום שרי ואין נראה כשלוחו ה״ה כשאין עוסקים כלל דינא הכי. ומ״ש דאל״כ אפילו התנור ליתסר בא״ר א׳ הגיה אפי׳ התנ״ו ליתסר ולא הבינותי דהתנו הוה כאילו הבהמה קנויה לעכו״ם בשבת וכן התנור והמ״א ז״ל פירש הטעם דאין מוטל על ישראל המלאכה. וע׳ אות ג׳ ואי״ה שם יבואר: