פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם רמד:ט

לצורך עמ״א צידד במחובר ממש אם אין מפורסם שהוא של ישראל אי אסור נקיבולת משום ל״פ והקשה דברי ע״ש אהדדי דבתחילה כתב במחובר אף אין מפורסם אסור ואח״כ כתב עמ״ש הר״ב וי״א דאם אין מפורסם שרי דלא גרע ממחובר גמור ובא״ר וי״ו משמע שר״ל להמחבר סיתות אבנים אף באין מפורסם אסור כ״ש מחובר גמור ולי״א דלא גרע ממחובר וקשה דא״כ היה להר״ב לומר יותר רבותא אף מחובר ממש אם אין מפורסם שרי ובאות י״ג אבאר אי״ה בזה. והלבוש שינה מלשון הגהות רבו כתב ויש מתירין אם ~אם~{אין} מפורסם שסתת בשבת (ולהשקיעם בבנין דעלה קאי) ובא״ר וי״ו דלשקעם דיעבד אבל לכתחילה אסור אף באין מפורסם ורמ״א אף לסתת לכתחילה שרי כל שא״י אם אבנים של ישראל המה. ובכל בו ה״ש משמע דמחובר גמור נמי כל שא״י אם של ישראל שרי ובא״ר וי״ו כתב דמשמע במטלטלים וצ״ע יע״ש ובאות י״ג אי״ה יבואר ההפרש בין מחובר גמור ובין אבנים לשקעם בבנין ובין תלוש גמור: