פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם רכא:ב

דהשומע עמ״א דברכת מודים באין לו שדה כלל לא נתקנה אלא ברואה שייך לומר על כל טפה כו׳ אבל מברך הטוב כשיש שדה בשותפות בשמע או לבדו שהחיינו דבזה אין חילוק בין שמע לראה ובטור רכ״ג אמרו לו מת אביו (בש״ע שם מת אביו) מברך שהחיינו באין אחים ויש אחים הטוב אלמא אין חילוק ומש״ה השמיטו המחבר דפשוט הוא בלא חזא דאין מברך מודים ושיעור הלשון כך הוא דהטוב או שהחיינו אין חילוק בין רואה לשמע דלא כב״ח ברכ״ב דכתב דשהחיינו ל״ש בשמע רק בראה עי׳ אות א׳ בסופו והנה בנ״ץ פי׳ דודאי ביש קרקע שוה רואה לשמע אבל באין לו קרקע כלל דבראה מודים ובשמע ל״ש מודים תקנו לברך הטוב דמ״מ טובה הוא לדידיה ולאחריני שיהיה זול בעולם ולהמ״א אפשר לא הונח זה דמדשתיק הר״ב להמחבר ואודי ליה דהלכה כרי״ף ור״מ דבעי׳ שותף באותו דבר ממש אפשר זול לא מקרי באותו דבר ממש וממרוצת דברי המ״א משמע דלכאורה בראה ומברך מודים כל דיש לו ארעא מברך מודים ושהחיינו ושותפות הטוב במקום שהחיינו וצ״ע ועסי׳ רכ״ב ט״ז ג׳ ואי״ה שם יבואר: