פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם כב:א

מכלים חדשים עמ״א ולא הבינותי בי״ד מתחנך בפ״א וכמ״ש הט״ז כאן ומילה ופדיון הבן משום דלא תדירי הויין כמזמן לזמן רק ציצית כתב הר״מ ז״ל פי״א מה׳ ברכות ה״ט בציצית ותפילין שקנין לו מברך שהחיינו זה אנן לא פסקינן כן ואין מברך שהחיינו אע״פ שקנין לו וכן מעקה בח״מ תכ״ז אין מברכינן שהחיינו על עשייה מעקה:

ומ״ש המ״א דמברך על שעת עשייה ציצת לפי שבקנין עדיין לא נגמר דצריך לעשות ציצית ובת״ר ס״ב מברך בשעת לבישה דבעינן שעה מיוחדת או קנין או לבישה לא בשעה שנגמר ומביאו החייט כ״א בלבישה משא״כ ציצית להוציא י״ח הר״מ ז״ל ומהיותר טוב מברך בשעת עשיית ציצית:

כתב ע״ת יברך שהחיינו ואח״כ להתעטף וא״ר אות א׳ דמברך תחלה להתעטף כמו פדיון הבן בי״ד ש״ה ס״י יע״ש והניח בצ״ע וי״ל הכא ברכת שהחיינו קדמה כבר משעה שהטיל ציצית נגמר הבגד וקנה כלים חדשים כו׳ וראוי לברך תחלה שהחיינו בשעת לבישה ויש לראות דא״כ באכילה נמי יברך שהחיינו ואח״כ פה״ע וכדומה דבראייה ראוי לברך עיין סימן רכ״ה ועיין סי׳ ר״ו שלא הוי הפסק דצורך אכילה הוא ואי״ה יבואר לקמן שם בזה ומה שהחליט המ״א כאן ות״ר דנתן לחייט אין מברך עד שילבשנו הט״ז בסי׳ רכ״ג אות ג׳ חולק ופוסק דמברך מיד יע״ש ומ״ש בשעת עיטוף א׳ יראה דל״ד ע׳ רכ״ה בלבוש יע״ש: