פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם ריב:ב

כגון עמ״א תוס׳ ברכות מ״ד א׳ ד״ה באוכלי והיפך הדברים לאפוקי מנ״ץ וב״ח דב׳ התירוצים אין חולקים ושינוי מקום וז״ש באותו מעמד ובתי״ט נמלך אף בבית א׳ כל שנמלך כו׳ ועט״ז א׳. והעלה כל שדעתו עליו פטור בברכת העיקר אף שאין ברכותיהן שוות כמו פה״ג והמוציא פוטר פה״ג לפת ואין דעתו עליו מברך שהכל אפת כמו באוכל הטפל קודם דמ״ש כיון שאין אוכל כ״א למתק השתייה. ומ״ש לחלק בין פת אף שאין דעתו עליו ובין שאר דברים והשתא ניחא דתנן תלת מילי שם הביאו לפניו מליח תחלה ופת עמו וזה הכלל ובירך על הפת פטר פרפרת דכולהו צריכי פת פוטר אפי׳ בסתמא ומליח דוקא פת עמו דעתו עליו וזה הכלל לומר אף פה״ג והמוציא וכדומה דל״ת דוקא מליח ופת שהכל דיעבד פוטר הכל כו׳. ולומר הא דתנן מליח בתחלה הא לסמוך על מה שיאכל העיקר אח״כ אסור כתה״ד כמ״ש הר״ב בהג״ה דז״א דמליח שהכל ואף אם טפל תחלה מברך שהכל על הפת ומליח לא הוי הפסק עד שאני תמה על מה שכתב התי״ט שם דלמה לא הביא מהרא״י ז״ל ראיה ממתני׳ לפסק שלו דאדרבה ממתניתין ליכא לאוכוחי מידי וכדכתיבנא ועיין מ״ש אי״ה עוד באות ד׳ מזה: