פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם רו:ח

רק עמ״א עמ״ש בט״ז ח״ט. והביא דברי מט״מ משמע דחולק על רמ״א סובר בדין תורמסא אפי׳ דעתו עליו לא מהני ואפשר דיאכל תחלה שכן ראוי ואה״נ אם נאבד כה״ג א״צ לברך שנית ומ״ש מרי״א ס״ה במ״א אות י״א דבסתמא אפילו שניהם לפניו שאין חשוב פוטר החשוב וה״ה שאין יפה היפה בגררא וי״ל בין ב׳ מינים למין א׳ עא״ר י׳. מ״ש מים בשעת התקופה ימתין כו׳ משמע מי שבירך על מאכל ובאותה שעה אסור לו הדמיון בתענית בירך והמתין זמן מה עד הלילה ולא הסיח דעתו מהני ול״ד לס״ה דשמא יארע אונס משא״כ כה״ג אין מחוסר זמן נ״ל: