פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם רב:ו

וי״א עמ״א מפרש דברי בד״ה שחולק הן על הטור והן עמ״ש דחרובין משישרשו דחרובין אף לאחר שישרשו מרין הם ואין מברך עד שיהא ראוי לאכילה ומש״ה לא כתב הר״מ מזה כלום דכל שאין ראוי ומר אין מברכין רק פה״א ודלא כמ״ש בש״ע ואפשר דהמחבר נמי ה״ק ובלבד שלא יהא מר וחרובין אף לאחר שישרשו מרים המה (והר״ב לא ראה ספר בד״ה והבין שהב״י סובר חרובין נמי משיוציאו) וסיים המ״א דראוי לפסוק כן אף לאחר שישרשו פה״א עד שיהא בירור גמור דפה״א על פה״ע יצא: