פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם ב:א

מיושב עמ״א. נסתפקתי בישן בכילה שאין גבוה עשרה אי נוהג דין זה דלא ילבש מיושב ומקום הספק מהא דסוכה יו״ד ב׳ ישן בכילה באין גבוה עשרה יוציא ראשו חוץ לכילה וקורא ופירש״י ז״ל כמוציא ראשו חוץ לחלוק וכמכוסה הוה ואהל שאני ועמ״א ע״ג אות א׳ והדברים ק״ו אם לקרות ק״ש בגילוי ערוה דהוה ד״ת ולא יראה כו׳ כ״ש לכאן דצניעות מהני בכילה דליהוי כמכוסה ושאני חדרי חדרים דאהל שאני, הן אמת דשם בעוצם עיניו הוה דרבנן דאל״כ אמאי פסק רי״ו האיבעיא לקולא שם ומ״מ כ״ש הוא וכעת צ״ע. מניח מלבושיו מראשותיו משכח לימודו הטובל אצבעו במלח ואוכל מחזיר לימודו הוריות ס״פ בתרא. הקורא כתב שע״ג קבר או מסתכל בפני המת משכח לימודו בפר״ח בליקוטי א״ח ואצבעו א״י אם הסמוך לאגודל דוקא כי הוא הנקרא אצבע ואי של ימין דוקא עמ״ש אות ד׳ מזה: