פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קצט:ח

וחרש עמ״א ובסי׳ נ״ה אות ח׳ ובט״ז אות ד׳. ומ״ש המדבר ואין שומע לכאורה שומע ואין מדבר לאו בר זימון הוא דאיך יאמר נברך ואלם לאו בר ברוכי הוא ולפ״ז לזימון י׳ בשם שפיר כמו בתפלה שאומר ברכו לאחרים ואכל בי י׳ שכינתא שריא. אבל י״ל הרהור כדיבור דמי היכא דאנוס כבסי׳ ס״ב יע״ש וא״כ אלם מחויב לברך בהמ״ז מ״ה מצטרף לזימון וא״י בברכת אשה וקטן וי״ל הרהור אף למ״ד כדיבור במדבר כל הראוי לבילה משא״כ באלם וצ״ע:

מ״ש המחבר בסי״א מנודה צ״ע אי מוציא אחר או אחר לו בברכה וכ״ש אם יצא מוציא מטעם ערבות וזה נידוהו ורחקוהו ל״ש ערבות עי׳ בסי׳ נ״ה סי״ב וצ״ע. ואם רבים המוחרמים צ״ע עי״ד של״ד באר הגולה: