פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קצג:יג

ואפי׳ עמ״א הביא דברי הב״י ב׳ תירוצים ותי׳ ג׳ מב״ח ועט״ז ח׳ וקושיית הב״י להרא״ש וטור בקפ״ד דאפי׳ שוגג חוזר למקומו אבל להר״מ יאמר דבשוגג מיירי שמברך במקומו א״ש אפי׳ לא אכלו אח״כ אלא דסובר המ״א דאף להר״מ כה״ג בשוגג נמי חוזר למקומו הואיל ועיקר הזימון שם היה א״כ קשה להר״מ איך יאכל כאן מעט ויברך כאן הא צריך בהמ״ז מקודם לדידיה כבסי׳ קע״ח ס״א בהכרח מיירי מפנה לפנה ומ״מ א״י מנא ליה ז״ל הא להר״מ בשוגג כה״ג דיחזור למקומו. וע׳ פנים מאירות סי׳ ו׳ בחלק שני כתב דנ״מ בין פירוש רש״י לתוס׳ הוא מ״ש הרר״י הביאו הב״י בקצ״ד דקורין לו והוא לא יצא בזימון דידהו ורש״י סובר דיוצא יע״ש וע׳ סי׳ קצ״ד מ״א אות ב׳ ומ״מ בב״י דוחק לפרש כן דהטור כתוס׳ דמסתימת הטור משמע דאף הוא יוצא ידי זימון אף שאין עמהם וכמ״ש הב״ח בקצ״ד יע״ש ולכן כתב כאן מ״ש ועט״ז אות זיין מזה יע״ש: