פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קפח:ט

שאינו עמ״א משמע בפת שנילוש במי פירות יוצא בשבת וי״ט ובליל א׳ דפסח וליל א׳ דסוכות יליף ט״ו מפסח בעינן דוקא כזית פת נילוש במים דוקא עסי׳ קס״ח אות י״ו וסי׳ ר״פ וא״כ אכתי כזית הוי פת כסנין ולא קבע סעודה ואין חייב לברך בהמ״ז ולמה חוזר וכ״ת דבשבת וי״ט הוי קביעות בכזית והא בסי׳ קס״ח מבואר דוקא שיעו״ר שאחרים קובעים עליו. ובשבועות בליל א׳ א״י אם מחויב לאכול דוקא פת שיוצאין בפסח דג״ש על סוכות נאמרה עב״י ומשמע יותר מסעודה א׳ בלילה וא׳ ביום בי״ט דינה כר״ח:

נסתפקתי מי שאין לו בשבת פת כ״א תבשיל מה׳ מיני דגן אם לא הזכיר בברכה מעין שלש שבת אם חוזר. והנה ביש לו יין צריך לקדש על היין באין לו פת א״כ לא סגי דלא יברך ברכה מעין שלש י״ל דישתה רוב רביעית וסגי משא״כ תבשיל י״ל דצריך כזית דומיא דסי׳ רצ״א די״א סעודה שלישית מחמשת מיני דגן בס״ה וא״כ באין לו פת מחויב לאכול תבשיל דגן כזית דומיא דיין ע׳ לבוש ועסי׳ ר״ח במ״א אות י״ח דאם לא הזכיר מעין המאורע יצא כשאכל פת כה״ג מאי. ואי״ה שם יבואר עוד בזה: