פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם יח:ג

סדינים עמ״א. ור״י בר אלעי בשבת כ״ה ב׳ היה מתעטף דבהעלאה לא מיחייב בציצית (ט״ס ר״י ב״ב) ומ״ש מתוס׳ מנחות מ״א א׳ ד״ה תכלת (דף מ׳ ב׳) כתבו דאין לחלק בציצית בין הצעה ללבישה ומשמע דאפילו להציע תחתיו ביום כסות המיוחד ליום אסור. ומ״ש יעשה קרן א׳ עגול בצמר אבל פשתן אין להקפיד די״א דאין עושין לפשתן כלל ציצית עיין סי׳ ט׳ ס״ו ושאר מינין י״ל דכמה פוסקים סוברים והם מדרבנן. איכא ס״ס שמא פטורים מ״ה ושמא הלכה כסות המיוחד ללילה פטור ביום וכל שיש ב׳ ספיקות מ״ה אף בדרבנן רק ספק א׳ שפיר דמי עי״ד סי׳ ק״י בזה:

בספר חמד משה מסופק כסות המיוחד לאשה אם מתעטף בו איש אי רשאי בלא ציצית והביא תוס׳ דמנחות מ״א שהביאו ספרי אמר ר״י ב״ב ביחוד בטלו חכמים כסות אשה מציצית ולא חייבו אלא מפני שבעלה מתכסה בו יע״ש: