פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קעט:ב

עד עמ״א עט״ז א׳. קיצור פסקי הרא״ש חיבר רבינו בעל הטורים כפי כוונתו והבנתו כ״כ אבל מרי״ו תלמיד הרא״ש מוכח כן. ופירש מ״ש מהרא״ש פרק כיצד מברכין מ״ב א׳ כי הב״י העתיק רק הב ונבריך כנט״י לפירש״י כו׳ ולא העתיק מקודם תיכף נט״י ברכה ופי׳ הב״י לפירש״י אין חילוק הא להרא״ש חילוק בנט״י אסור עד שיברך בהמ״ז ובהב ונבריך ברכה ראשונה סגי ויש מחלקין בין שתייה לאכילה היינו בהב ונבריך אבל המ״א פירש דאתיכ״ף לנט״י ברכה דאסור אפילו דיבור א׳ וכ״ש עסק אחר (עיין אות א׳) ובהב ונבריך חילוק דיבור ועסק אחר שרי אבל לאכול ולשתות שוין המה לנט״י והב ונבריך להרא״ש ברכה א׳ די דאלו לפירש״י אין חילוק כלל בין נט״י להב ונבריך דאף בהמ״ז בעינן וכנראה לרש״י ורשב״ם פסחים אין הפסק וסילוק מזקיק לברכה אחרונה וע״כ הטעם דהב ונבריך כאילו התחיל בברכה ועוד דאין ראוי להפסיק בעסק אחר מכי קיבל עליו בהמ״ז א״כ אין חילוק בין נט״י להב ונבריך אבל להרא״ש י״ל בעסק אחר. ויש מחלקין עוד בין נט״י להב ונבריך באכילה דהב ונבריך שרי אכילה ונט״י אסור ול״נ. ועסי׳ קצ״ז אות ג׳ ובתוס׳ משמע כו׳ ובסי׳ קס״ד אות ח׳ ועיין מה שכתבתי אני שם בפריי: