פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קעט:א

אינו עמ״א דרך האדון ז״ל ידוע דרכו הטוב לקצר ולי העני צריך לבאר עכ״מ פ׳ ששי מה״ב ה׳ כ׳ כתב דמשמע מר״מ ז״ל מדכתב דאסור להפסיק ביניהם אפי׳ לשתות דהוי מעשה ולא רבותא אפי׳ דיבור אחד אסור (וכ״ת דיבור אפשר בחזרה ליטול ידיו שנית עט״ז א׳ ז״א דלהפסיק ביניהם משמע בלא חזרה שנית וזה אף דיבור היה להשמיענו) ש״מ דיבור מותר ותיכף לנט״י ברכה אמעשה קאי או בשהייה כ״ב אמה כבסי׳ קס״ו ס״א בהג״ה וראיה ממ״ש בגמרא נטל כוס אסור להסיח כבסי׳ קפ״ב ס״ו. ובב״י כאן מבואר דאפי׳ שיחה אסור מנט״י באחרונה וראייה דהרא״ש היה נזהר אף בראשונים מלדבר וכ״ש באחרונה (כבסי׳ קס״ה ס״ב) ואין סותר למ״ש בכ״מ כי הרא״ש סובר הפסק יהיה גדול אפ״ה אין מזקיק לברכה אחרונה כבקע״ח ס״ב בהג״ה וע״כ הטעם משנט״י כאילו כבר התחיל בברכה (עט״ז א׳) ודאי שיחה אסור מה שאין כן להר״מ י״ל הטעם דהפסק גדול כמו שינוי מקום מזקיק ברכה אחרונה כבקע״ח ס״א כ״ש נט״י באחרונה אבל דיבור אחד וכדומה כל דלא הוי כ״ב אמה שרי ומעשה אף בחזרה ליטול ידיו אסור עד שיברך ומש״ה כתב הב״י דברי הטור צ״ע דמשמע בלא חזרה נמי שרי לאכול בברכה ראשונה וז״א דאם היה נזהר בראשונים כ״ש באחרונים וע״ז כתב המ״א די״ל אף להר״מ דיבור א׳ אסור דלא הוי תיכף וההיא דקפ״ג ס״ו דנטל כוס אסור להשיח אף קודם נט״י (או אף כשרוצה ליטול שנית) וכן הלכה והמחבר מודה להרא״ש כן: