פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קסח:ב

מניח עמ״א חולק על רש״ל מרצ״ח דטוב א׳ יברך ומוציא הכל ועוד לפיר״ת ירא שמים יוצא ידי שני הלחמים בפרוסה חטים לא מדינא (ע׳ שם לרש״י ידי שניהם פלוגתא דר״י ור״ה) וסיים המ״א דאף רש״ל לא אמר אלא כששניהם בעלי בתים או אורחים אבל בע״ה ואורח בע״ה בוצע על שתיהן יחד דהא בס״ה בע״ה נזהר מפת עכו״ם ואורח אצלו יברך בע״ה על של עכו״ם ולא אמרי׳ אורח יברך על של עכו״ם כ״ש כאן עוד כתב פרוסה חטין ושלם שיפון דלאו ממין ז׳ א״צ להניחו אפי׳ שלימה תוך הפרוסה (וכ״ש פרוסה תוך השלימה) לצאת ידי שני הלחמים דדוקא חטין ושעורים המוזכרים בקרא אז י״ל יוצא ידי שני הלחמים משא״כ כה״ג דהא לרש״י שם ד״ה יוצא ידי שניהם מחלוקת ר״ה ור״י אבל חטין ושעורים א״צ ד״ה חטין עדיף הבו דלא לוסיף לומר שיתן א׳ לחבירו וע״ש בתוס׳ ד״ה מניח כי י״ל אף לפיר״ת כרש״י דלר״ה ור״י ב׳ מעלות פתיתין עדיף וירא שמים יוצא ידי שניהם מחלוקת ועיין אות א׳ והבן זה ובחידושינו הארכנו וה״ה חטין וכוסמין דינא הכי ועא״ר אות ב׳. (ט״ס וצ״ל אלא ונ״ל וט״ס ס״ך רק ס״ד) ובאות ו׳ וט״ז ג׳ אי״ה יבואר בהא דכוסמין ושיפון: