פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קסח:יג

לקבוע עליו עמ״א ברכות מ״ב א׳ קובעין עליו משמע עם בשר ועירובין פ״ב ע״ב מתני׳ כמה הוא שיעורו וע׳ ס׳ חמד משה הביא עירובין כ״ט יע״ש:

עב״י סיים כל הדברים הוא פת כסנין ואין מברך המוציא וג׳ ברכות אא״כ קבע סעודתיה או שיעור שאחרים קובעים קשה דלא בדעתיה תליא מלתא וכן הקשה א״ר י״ז ולמ״ש המ״א י״ל קבע סעודה היינו עם בשר וגם אחרים רגילים כן. או יאמר כי הב״י הביא דברי הרא״ש בשם רבינו משה אמר דוקא באחרים קובעין תליא מלתא והראב״ד סובר אם הוא קבע סגי ונראים דברי רבינו משה ובאמת בר״מ פ״ג מה״ב ה״ט לא הוזכר רק קבע סעודתיה עליה ואיך שיהיה היכא דיש מחלוקת אם הוא כסנין או לאו וקבע הוא סעודתו עליה הוי ליה ס״ס לחומרא שמא זה פת גמור ושמא מהני קביעות דידיה ומברך המוציא וג׳ ברכות. ולדינא צ״ע:

עיין סט״ו טרוקנין קבע סעודה עליה מברך כו׳ ובר״מ פ״ג ה״ט מה״ב בכובא דארעא כתב קבע מזונו עליו משמע לכאורה כל הסעודה מפת זה לא עם בשר ודגים ובכסנין קבע סעודה היינו עם בשר ודגים (בס׳ חמד משה כתב מר״מ משמע מזונו ובאמת קאי על כובא דארעא ובכיסנין שינה וכתב סעודתו כי זה תואר לחם רק דלא רגילי אינשי לקבוע די בסעודה וכובא אין בו תואר לחם כלל והבן) אבל המחבר כתב בסט״ו ג״כ קבע סעודה: