פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קסז:ח

המוציא עמ״א ברכות ל״ח א׳ פירש״י דלשעבר ראוי לברך שבא ליהנות ממה שכבר ברא (ולהבא ודאי אין לברך נהנין משא״כ ברכת המצות דוקא להבא. ומשמע בינוני נמי מברכין) ובנ״ב ב׳ ברש״י ד״ה דברא משמש לעבר ובמ״ש נברא וד״ה בורא תמיד ול״ש כאן דכבר נברא א״כ אין ראיה מכאן והנה ביוה״כ מברכין בורא מאורי האש עסי׳ תרכ״ד ורצ״ח דאסור בו ביום מברכין במ״ש ויה״כ משמע דאלו היה מתחדש בכל עת היה מברכין בינוני אלא דלא שייכא כאן שכבר נברא ואין מתחדש בכל עת וכ״מ בירושלמי הביאו בחה״ר לב״ש בורא פרי הגפן ופריקו התם מחדש בכל שנה וסובר הירושלמי כרבא אלמא יותר טוב לברך נהנין בינוני שבטובו מחדש בכל עת משא״כ אש אין שייך שאין מתחדש בכל עת ולפ״ז נהיה בסגול ראוי לברך בינוני כמו בורא דהוי בינוני אבל בש״ס דילן רב יוסף דאמר כ״ע ל״פ בורא דברא משמע ולא דברא נמי משמע או בינוני חולק על ירושלמי וסובר בינוני אין ראוי לברך כלל בהנהנין דהואיל ובינוני יש במשמע נמי עתיד וברכות ראוי לברך מבורר ובורא בלישנא דקרא משמע עבר והא דלא מברך ברא יותר טוב לישנא דקרא כמ״ש התוס׳ שם וא״כ נהנין נהיה בקמ״ץ עבר מבורר לא בינוני ובחידושי הארכתי ותבין דברי המ״א מ״ש בשם חה״ר ובבלי משמע דפליג: