פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קסז:יז

מענין עמ״א דתנו מאכל לפלוני אין כ״כ הכרח די״ל דמצוה ליתן לעני או לעשיר אורח כמו לבהמה ומש״ה הביא דברי ב״י וב״ח ומשמע אפי׳ דיבר להביא טעלי״ד ושאר כלי סעודה וכדומה לא הוי הפסק ובחידושינו נסתפקנו בזה מהלשון מענין דברים ואין הכרח עסי׳ רע״א מ״א י״ב איסור תורה לא הוי הפסק ודרבנן הוי הפסק ותפלה אף למ״ד ד״ת לא תאכלו על הדם דרבנן עיין ס׳ חדש אור לו בציון ברכות מ׳ ולמ״ש א״ש: