פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קסב:ב

ג״פ עמ״א עיין בדברי הגאונים לרא״ש חששא שזבו המים מקשר לגב היד ושניים אין מטהרין שלא במקומן וכשישפיל אח״כ יזוב מים טמאים לאצבעות ובג׳ פעמים ודאי הלכו להם כל צחצוחי מים ראשונים מהיד לארץ ואם ישפיל קודם הניגוב לית לן בה וכ״ש קודם מים שלישים יטהרו לראשונים במקומן כו׳ וכמו בשטיפת הבשר ממלח לכתחלה ג״פ מה״ט הוא שלא ישארו צחצוחי מים ראשונים כלל. והא ל״ק דיטמאו מים א׳ לשניים וכן שניים לשלישים חוץ לקשר הא לא אמרינן דרק אין מטהרין שלא במקומן לא שניתוסף טומאה ביד עצמה. א״נ מאן דמתיר בג״פ כרשב״א דחשש שמא מים ראשונים הלכו חוץ לקשר ושניים עד הקשר או להיפוך משא״כ כשנתן ג״פ כולי האי לא חיישינן (ושניים מטהרים ראשונים חוץ לקשר דלתרומה הכין הוא עט״ז א״ב) ולפ״ז לרא״ש אה״נ דג״פ לא מהני דראשונים יטמאו לשניים. ואזיל לשיטתיה כי סובר סברת המחבר הוא דעת הרשב״א עיין מ״ש בדברי הגאונים בזה: