פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קסב:טז

מטהרים בשפשוף עמ״א הנה נט״י צריך שיחיה בכלי רביעית וישפוך על כל יד חצי רביעית ואף אם על יד א׳ פחות מחציו אם בין שניהם רביעית נמי כשר ונטהרו הידים ורק המים נשארו בטומאתן ואין מטמאין היד ואם שפשף דהיינו ניגוב בכותל וכדומה שפיר דמי וכי אמרי׳ דבעינן מים שניים לטהר ראשונים אם רוצה לאכול כך ומיהו ז״א בקכ״ח סי״ב וי״ג דאף במים שניים הואיל והיה שם מתחלה מים טמאים כאלו אוכל לחם טמא יע״ש. ואמנם הרע״ב פ״א מ״א דידים אסברה לן דודאי אם נטל כל יד בפ״ע מחצה רביעית ולא מים שניים (ולא היה שפיכה גדולה כ״כ או דלדידן לא פסקינן כך עמ״א אות ג׳) ומנגבן במפה אם חזר ונגע במפה ידיו טמאות ומש״ה אורחיה דנוטל שניים לטהר ראשונים יע״ש ומ״ש התי״ט משירי טהרה י״ל דא״צ אלא כמ״ש וע׳ לבוש האריך. ומ״ש המ״א קכ״ה במפה בלבוש סיים כן דנבלע במפה ולית בעין אבל מדברי הרע״ב פ״א מ״א דידים משמע במפה אם חזר ונגע במפה לאחר שגמר הקילוח ידיו טמאות וע׳ ריש אלו דברים ואי״ה בה׳ סעודה אבאר עוד ובט״ז אות ז׳ ואי״ה אבאר עוד: