פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קס:יג

או עמ״א בספק אם יש כשיעור ספק חסרון חכמה וכ״ש כה״ג לאו ספק כלל ואפי׳ את״ל בדרבנן שאין לו שורש מ״ה ספק וחסרון חכמה מהני כאן גרע טפי דהא יכול לשער בקל ועא״ר אות י״ח. ומ״ש בשם הר״ש פ״ב דידים מ״ד דלא כלשון הש״ע א״ו א״ו ובפתיחה כתבנו דאפילו למ״ד ס״ס לחומרא אף בדרבנן מחמירינן כאן טהרו חז״ל והקילו יותר משאר ספיקות ועיין מ״ב פ״ב דמקואות ובפתיחה הארכתי. ותה״ד בסי׳ רס״א אך מה דמוזכר בפוסק א׳ לאסור ובשני יש הוכחה להתיר אין להתיר הואיל ואין מפורש ועב״י (וכללא ממשא ומתן קשה ללמוד דין וכ״ש היכא שמפורש בא׳ להיפוך ואי״ה בכללים אבאר זה) ומ״ש בשם רש״ל עא״ר אות י״ט שספק לו אם הסיח דעתו קיל טפי יע״ש ובאמת בב״י בשם הר״ר מנוח פי׳ ספק טמאים או טהורים אידים קאי כלומר שמר ידיו וספק אם הסיח דעתו וכיש״ש והב״י פי׳ עוד ספק טמאים אם מים פסולים או כשירים והוי כטמאים וטהורים יע״ש ובפתיחה עמדנו ע״ז דהאידנא כ״ע טמאי מתים והמים טמאים ומתני׳ י״ל לתרומה כו׳ ומ״מ קשה כשירים או פסולים הוי בכלל ספק נעשו מלאכה או לאו. מ״ש בפתיחה ממ״ד פ״ד דטהרות הכוונה עמ״ש הר״ש תוספתא הבית עם משקין הובא בפי״ד משא״ה ה״ה יע״ש והבן: