פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קנט:ד

מגופה עמ״א במס׳ ידים פ״א מ״ב ר״ש והרע״ב פירשו דלאו לתשמיש עבידא וכתב הב״ח ג׳ פירושים יש לרש״י חולין ק״ז א׳ חקקה לקבל רביעית זהו תקנה וכשירה ומתני׳ דפסול בלא יש רביעית הא שלא מסומך כשר ולתוס׳ פסול משום שלא מסומך אע״פ שיש רביעית ולר״ש והרשב״א בתה״א בית ששי שער שלישי הטעם דאין עשוי לקבלה ותקנה כתב הב״ח היינו ייחדה אח״כ לקבלה אבל הר״ש שם בתוספתא מגופה שתקנה שחקק לקבל רביעית והא פירש פסול משום דלאו לתוכה עבידא וע״כ הפירוש דאי חקק אח״כ לעשותה כלי ויש בחקק הזה רביעית ומעיקרא נמי היתה מקבלת רביעית ועתה ב׳ רביעיות נעשה כלי בחקיקה זו שהיתה כדי לקבל רביעית ולפ״ז י״ל רש״י כר״ש ורשב״א סובר וז״ש חקקה לקבל רביעית היינו שהיה מתחלה ג״כ רביעית פסול דלאו לתוכה עבידא וחקק עתה לקבל והוסיף רביעית אז עשאה כלי אפילו דרך פיו ליטול יע״ש ולפ״ז כיסוי הכלים אע״פ שיושבים שלא מסומכים ורחבים הם אין נוטלין לידים ואע״פ שייחדה אם לא עשה מעשה וכ״כ בתה״א שאין נט״י מכסוי הכלים ובקצר הביא רק דעת התוס׳ בחולין וכ״כ בחה״ר כתוס׳. ומ״ש פרק שלשים דכלים מ״א שולי אשקיטלא עיין אות ג׳ וכבר כתבנו שם דמשמע דוקא זכוכית שמזיק היד אבל שאר כלים אם יש בקיבול התחתון רביעית הואיל ועשוי לפעמים לקבל הוי בית קיבול ומגופה נמי לפעמים לקבל כמ״ש באות ה׳ וצ״ע ולפ״ז בזכוכית שיש מתחתיו בית קיבול אין נוטלין ממנו לידים:

ומ״ש בשם של״ה גי״ס ק״ן הוא שפיו בולט למעלה גבוה משאר הכלי והוא חצי עגול כצינור כו׳ מכיור עא״ר אות ו׳ דבכיור לא היה הבליטה גבוה רק בולטין בצידיהן בשוה. ר״ל בשוה עם דפנות הכלי וצ״ע באות י״ט הביא בשם אגודה דדי הכיור היה כעין שלנו ברזות למטה בשולי הכלי וא״כ לק״מ מכיור וכאן כתב שהיו דדים בולטים למעלה מדפנות: