פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קנג:ח

מותר עמ״א כפי הנראה דתלת מילי נינהו אם גבו עצים ואבנים או מעות אסור לשנותם אותן עצים ומעות ואפי׳ יתנו מיר אחרים ויחליפו וחלה קדושה על השנייה אסור מטעם דאסור לשנותה מדעת הבעלים דניחא להו למיעבד בהך דוקא המצוה ומדעת הבעלים שרי אפי׳ ללוותן ולתת אח״כ אחרים תחתיהם דלא חיילא קדושה על המעות ועל העצים דהזמנה לאו מילתא הוא ובאו ליד גבאי למ״ד כה״ג מעשה הוי ללוותן אסור דחלה קדוש׳ עליהם והוי כמו ליבני עתיקתא סי״א אבל להחליפן מיד מותר מדעת הבעלים אבל ממ״א נראה שאין באו ליד גבאי מעלה ומוריד:

והוי יודע דמ״ש המ״א באות ה׳ וזט״ה במא״ה שרי ולצאת לחולין אותן מעות וללוותו ולתת אח״כ אחרים תחתיהם לכאורה במחלוקת שנוי להמ״א א״ש דאין קדושה על מעות ועצים אפילו באו ליד גבאי רק שאסור כשנותן אותן דברים שלא מדעת בעלים הא זט״ה במא״ה שרי דאדעתם נותן משא״כ להר״ב ולבוש וב״ח דבאו ליד גבאי כמעשה דמיא ובסעיף י״א ליבני עתיקתא להלוותן אסור אפילו זט״ה במא״ה דקדושה ראשונה לית על מי לחול אסור א״כ מעות ועצים כה״ג נמי אסור דקדושה ראשונה (ולא הוקלה כשניה) אבל י״ל הר״ב מודה לזה ומהא אמינא לה ממגילה כ״ח ב׳ ליבנא עתיקתא אוזפן אסור הא חדתי שרי ולא חילק בין ליבני חדתי גופייהו באו לגבאי או לאו אלא דיבר קצוות עתיקתא זט״ה במא״ה אסור חדתי בלא גבאי בכל ענין שרי ובגבאי עכ״פ זט״ה במא״ה מהני ול״ד לעתיקתא שכבר התפללו בה חמור טפי והבן זה ואי״ה לקמן יבואר עוד: