פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קנג:מ

מי עמ״א ובאות מ״ט הביא דברי ראב״ה דביש טענה משנין ולכאורה סתורים עא״ר נ״א וי״ל דקצת טענה אין משנין משום חשדא כמו בעירוב (גיטין ס׳ ב׳ ובתוס׳ ד״ה אלא חשדא יע״ש) הא טענה רבה משנין ולא חיישי׳ לחשדא עמ״א שס״ו אות ז׳ ועמ״ש אי״ה באות מ״ט בזה. והנה בגיטין סמך הר״מ בפי׳ המשנה הנאה שהבית א״צ ליתן פת ובגמרא אמרו חשדא ורש״י פי׳ שיאמרו בלא עירוב מטלטלין ותוס׳ פירש״י שגובין הלחם וכאן בבהכ״נ לר״מ הנאה שלא לילך למרחוק ואפי׳ שכרו מרובה על כל פסיעה אפ״ה י״ל אין רוצה ולתוס׳ נמי יאמרו בני ביתו אין מהוגנים אבל לרש״י י״ל מפני האורחים דלבד לא שייך חשדא עיין בה׳ חנוכה בחצר ב׳ פתחים ואפי׳ מאן דחייש התם י״ל ל״ש בבהכ״נ זה ואלו בסי׳ שמ״ו במ״א אות ז׳ הביא פי׳ רש״י חשדא יע״ש וא״ל דה״פ דלית ספק בהא דראב״ה לפי׳ התוס׳ במכר ל״ש חשדא ולרש״י פשיטא דשייך חשדא דלמא ראב״ה מסופק אי כרש״י או כתוס׳:

והנה מה שקשה להר״מ בפי׳ המשנה גיטין דבגמרא מבואר חשדא י״ל תרתי טעמי בעינן הנחה וחשדא ובשיכורא נמי קצת הנאה בשופר נדבה שבית שמניחין בו קצת טובת הנאה לבעלים ליתן לקרוביהון וכדומה ומשני חשדא עם הנאה ומה שהוכרח לזה מדתנן מערבין בבית ישן ולא משתתפין בחצר ישן אלא דשיתוף בני החצר ג״כ צריכין ליתן יין וכדומה דבשלמא בעירוב בפת דירה אותו בית א״צ כדאיתא בעירובין מ״ט א׳ ובא״ח שס״ו ס״ג משא״כ בשיתוף המוזכר בשפ״ו דלאו מטעם דירה רק משום היכרא י״ל שאותן בני החצר צריכין ג״כ ליתן וליכא דרכי שלום וכעת לא מצאתיו בשיתוף אם הדין כן וצ״ע ואי״ה יבואר שם: