פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קנג:לט

לכל הקהל עמ״א כלומר הא דלכל הקהל יכול לאסור במשאיל בלי זמן הא תוך הזמן א״י לאסור לכל הקהל ג״כ ע׳ י״ד ט״ז רכ״א אות ל״ב ול״ג דלי״א דבקונם מצי אוסר על השוכר ה״ה שאלה כן ועש״ך אות מ״ז דמשאיל ושוכר שוין המה ובט״ז שם לדידן דהקדש שלנו חול הוא א״כ בהקדש גופא וכ״ש קונם א״י לאסור תוך הזמן אף לכל הקהל ושפיר כתב המ״א. ועא״ר אות ל׳. סתם שאלה ל׳ יום מ״ש הש״ע אינו יכול בב״י כתב אין רשאי הא אם עבר ואסר אסור וכל זה כשהשאיל שיהיה קדושת בהכ״נ הא אם שאל שיתפללו ולא שיהיה קדושת בהכ״נ עליו (על תנאי רשאי לאכול שם) יכול לאסור חלקו עליו גם כשנתקבצו מעצמם ושתק יכול לאסור כל זה בא״ר שם בשם מהריט״ץ. ודע שמ״ש המ״א שהשאיל סתם והוא לאחר ל׳ אבל כשהשאיל לזמן ממ״נ תוך הזמן אפי׳ לכל הקהל א״י ולאחר זמן יכול ליחיד לאסור כעין מ״ש הר״ב בהג״ה: