פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קנג:כז

דאי לאו עמ״א. מ״ש דכרכים נמכר בשל רבים לרבים יראה בבנו להם ביה״כ אחרת דל״ש כל הג׳ טעמים עמ״ש במ״א אות ט״ז וי״ז בזה ומשל רבים ליחיד אז מוריד מקדושה אף לרבנן מגילה כ״ז ב׳ גבי ועוד אר״י יע״ש (עמ״ש בט״ז אות ז׳) ומ״ש דקיי״ל כרבנן היינו ביש ד״א שתחול יוצאה לחולין ושרי ולר״מ אסור להוריד מקדושה ומ״ש הר״ב בהג״ה משל רבים ליחיד לכאורה אס״ת לחוד קאי דאין מורידין כלל מקדושה דקורין ג״כ בעשרה וספרים בהווייתן קיימי וממ״א נראה אף ביה״כ כה״ג שרי מרבים ליחיד ואפילו אין ד״א שתחול הקדושה ועמ״ש בט״ז אות ז׳ לכאורה כשיטת בעל המאור ז״ל וצ״ע:

ומ״ש בשם מ״ב הם ע״פ דברי הר״ן שכתבתי באות כ״ו כ״ח ומנורה עש״ך י״ד אות י״א ברנ״ט בשם הב״ח דמנורה הוי תשמישי מצוה וא״כ ספסלים שעשוים לבני אדם תשמישי מצוה הם כמו מנודה וטסים כמו יד שמראים לקרות בס״ת עסי׳ קנ״ד במ״א י״ד וצ״ע ואי״ה בט״ז בסוף הסי׳ אראה לבאר קצת: