פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קנג:א

סותר עמ״א בה״מ יחיד אין לו קדושה כ״כ ובסי׳ צדי״ק סי׳ט\ מצוה להתפלל בביה״מ וכתב שם דקדושת בה״מ חמור יותר ובהג״ה אפי׳ מדרש הקבוע משמע יחיד בביתו מ״מ קדושתו חמורה מביה״כ של רבים ומיהו בקנ״א ס״ב משמע דבה״מ יחיד אין לו קדושה כמו ביה״כ וצ״ל להתפלל יותר דבמקום רנה שם תפלה ועא״ר א׳ כאן. והנה ביה״כ של יחיד הקבוע לו להתפלל ביחיד שם משמע במגילה כ״ז ב׳ דאף רבנן מורים לר״מ דאין בו קדושה כלל אלא דלדברי ר״מ אמרו מ״ש ליחיד או מעיר נדולה לקטנה דמ״מ הורדה יש ואינהו ס״ל אפי׳ לחול נמי מותר כבסעיף ז׳ וט׳ בני העיר שלא בזט״ה או זט״ה שלא במא״ה בר מד׳ דברים וזט״ה במא״ה אפילו לד׳ דברים שרי ולפ״ז מביה״כ יחיד לצורכו לביה״מ יחיד פשיטא דשרי ובהיפוך אסור (ערש״י שם כל שאין מתפללין בעשרה) ובה״כ של רבים לבה״מ רבים שרי ובהיפוך אסור וביה״מ של רבים לבה״מ יחיד ולהיפוך היינו ספיקא דמ״א ולא אבין מ״ש הט״ז לקמן אות וי״ו ביה״כ של כרכין יחיד מותר כרבנן דר״מ משמע דרבנן סוברין דהוי קדושה כמו מקודם וז״א כמ״ש והורדה עכ״פ מיקרי ואי״ה לקמן שם אבאר עוד והא״ר באות ט״ז העתיקו וצ״ע: