פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קנב:ד

במהרה עמ״א ב״ב ג׳ ב׳ רב אשי עייליה לפורייה להתם ומ״ש סמוך כו׳ דבריו בנוים על אדני פז והשכל דבקנ״א סי״א בבל בחורבנן ע״ת מהני לא לבזיון גדול וסובר נהי שינה בלא מטתו שרי ומכ״ש לצורך ביה״כ כמ״ש בקנ״א סג״ד היינו בלא מטתו כמ״ש שם באות ד׳ מרפ״א דתמיד מ״א פרחי כהונה איש כסתו (כר וכסת) בארץ בלא מטה כפי׳ הרע״ב שם אע״פ שהיה לצורך בית המקדש וה״ה ביה״כ דאפי׳ בעלייה למידין מהיכל כבסי׳ קנ״א סי״ב אבל במטה גנאי גדול כמו זריעה וחשבונות של רבים (אף בלא עגמת נפש אסור עמ״ש שם במ״א אות י״ד בזה) והן אמת שבר״ן פרק בני העיר כתב בפי׳ דעייליה לפוריי׳ צורבא מרבנן שרי לישן בה וגם לצרכה עביד והביאו א״ר אות ג׳. ומ״ש צורבא מרבנן מותר בקנ״א ס״ג משמע ביה״כ אסור כ״א ביהמ״ד לת״ח וגם מטתו אסור גם אין צורך כ״כ כי די סמוך לביה״כ ומ״מ צ״ע איך לא הביא דברי הר״ן ז״ל. גם מר״מ פ״ה מה׳ בית הבחירה ה״ז והרע״ב שם הטעם כדרך שומרי חצירות המלכים שאין ישינים במטות א״כ אין ללמוד ביה״כ מיניה דלאו משום בזיון הוא. ועתוס׳ ב״ב ג׳ ב׳ ד״ה דעייליה ורא״ש שם והג״א וצ״ע דסתם בחורבנן הוי ואח״כ אין קדוש עד שהתפללו כבקנ״ו ס״ח: