פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קמג:ט

טעות עמ״א בהא י״ל אם לכתחלה או כל שאין ס״ת אחרת גם אם חסר יריעה אחת חסירה הוי אם רשאי עא״ר אות י׳ האריך כי י״ל דוקא מוטעה הא חסר יריעה אע״פ שחומש א׳ שלם אין קירין בו וס״ת שנמצא ג׳ טעיות בי״ד סי׳ רע״ט ס״ג בג׳ טעות אסור עד שיגיהו כולו בלבוש:

יראה לי הא דקיי״ל בי״ד רע״ט ס״ג בג׳ טעות הוחזק כולו זה בידי סופר א׳ אבל בהרבה סופרים אין לחוש דכה״ג בי״ד פ״ד בט״ז אות ט״ז בין תולעים דמעצמ׳ ובין מעלמא וכדמות ראוה ממ״ש הלבוש כאן חומש א׳ לא נמצא עדיין טעות ובשאר חומשין נמצא קורין בו משמע בד׳ חומשין יש טעות והיינו בידי הרבה סופרים וכאמור וכ״ת דכאן ס״ס הוי כתבנו ביו״ד רהיכא דהחזקה מנגד ממש לכ״ע לא הוי ס״ס שוב ראיתי בפריי לי״ד פ״ד בש״ך אות ל״ב כתבנו בשם האורח מישור בזה ופקפקנו שם די״ל דחזקה מבוררת באר היטב לכל רואי השמש שאני וס״ת זו אין לה חזקה ברורה כ״א ע״פ עד ואדם מצוי לטעות א״כ כיון דחזינן בג׳ טעיות יצאה מחזקתה אף כתובה בידי סופרים רבים וע׳ תס״ז במ״א י״ב. והנה בהגיה ס״ת ונמצא אחריו טעות א״ב נימא הך סהדא שקרא קאמר ויצטרך להגיה מחדש דע״א נאמן באיסורין וכ״ש היכא שבידו וכאן חזינן שאומר שקר וצ״ל דמחזקינן בכשר וטעם א״ב שגגה הוא ובשאר מונח וצ״ע:

אם נמצא טעות בס״ת ביום שמוציאין ב׳ אין ליקח שנייה בראשונה אלא יוציאו אחרת מיד לראשונה א״ר ק״מ ד׳ בשם ריב״ש כ״ג ואפשר ה״ה בשלשה דכ״א הוכנה למצותה:

בא״ד קמ״ב אות ג׳ כמה דינים וז״ל נשאלתי מחכם סופר א׳ אי שרי לעשות מאל בציר״י שם הקדוש אל בסגו״ל. (היינו בראשית כ״א פסוק ויקרא שם המקום ההוא בית אל והשמיט פסוק כ״ף עד מלת בית אבי והיה ה׳ כר וא״כ א״א למחוק השם אם יש תיקון למחוק פסוקים קודם תיבת אל ולהכניסם שם ומאל בציר״י יהיה נקרא אל בסגו״ל) והשיב בית אל אין קודש וכן תרגם ולא אלהא וסופרים אין מקדשים אבל שם גמור כה״ג אסור לשנות הקריאה דשמא יבוא אח״כ למחיקה שלא ידעו גם ראיה מי״ד רע״ו סי״ב בלבוש כתב יהודה ולא כתב ד׳ יתלה למעלה ובלבוש שהרי לא נתכוין לשם הא נתכוין אסור. כתב יהודה במקום שם רשאי למחוק תחלה ואח״כ מד׳ ה״א וכן נכפלה ה״א אחרונה מוחק אותה וכן נכפלה יו״ד מוחק הראשונה אבל באמצע ה׳ זו ראוי להחמיר כי לא נדע איזו כדין ועי״ד רע״ו מדינים אלו. כתב אדוני מלא ימחוק הוי״ו ומשוך הד׳ שם בשם גליון מ״א:

עיין מ״ש בסוף הסי׳ בט״ז למען יזהרו סופרי סת״ם בעשייתן מלאכת שמים:

אם נקרעה ס״ת תוך ג׳ שיטין עי״ד ר״פ בט״ז אות ב׳ שאין להוציא אחרת ובש״ך שם ובצ״צ קי״ב אם יש תיקון שיגרור ולא יהיה האות נחלק יע״ש:

אם כתב ישכבנה במקום ישגלנה פסולה ר״מ פ״ז מס״ת הי״א יע״ש וכתב הכ״מ פשוט הוא יע״ש בזה. בשו״ת מעיל צדקה סי׳ נ״ד לך ואקחך בפ׳ בלק במקום לכה ואקחך אין מוציאין אחרת יע״ש ובסי׳ ס׳ פדם ארם במקום פדן אף לצ״צ פסול. ודוקא מזכר לנקיבה אין להקפיד כ״כ: