פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קמב:א

בנקוד עמ״א לפעמים בנקוד משתנה הענין יותר מחיסר אות כמו אהרן הר״ן שחיסר האל״ף עב״י תוס׳ ע״ז כ״ב ב׳ ד״ה רגלא והיינו שקרא הר״ן בפת״ח הה״א לא הר״ן בקמץ וכעין שאלתך ואם ששניהם גרוניות דלפ״ז לא משתנה הענין וכן אברהם אברם אבל בנקוד חלב חט״ף בחי״ת הוא חלב דם נעכר כו׳ וחלב חי״ת בציר״י חלב ענוש כרת ומסתברא כה״ג בישוב שא״י ומשתנה ממש הענין אין קורין בברכה וכן זכר עמלק (ברוב נוסחאות בשני סגולין בפ׳ בשלח) אם קורא בב׳ קמצין משתנה ענין נקיבות לא כה״ג אין קורין בברכה ועפר״ח ומיהו בלא ברכה קורין עסי׳ קמ״ג:

והנה המעיין בב״י בב׳ תירוצים של מהרי״ן חביב הוא אם נאמר דהטור כבעל המנהיג סובר (ומדלא כתב אבל הרמב״ם וכתב וי״ו במקומו) קשה מקמ״א מרא״ש צ״ל או דיש לחלק בין תחלה ודיעבד או דרא״ש מיירי בנשתנה הענין ע״י טעמים לבעל המנהיג באין משתנה (אהרן הרן בפת״ח) והמחבר א״א לפרש כן דלתי׳ הא׳ אין חילוק כלל ולתי׳ הב׳ מינה דר״מ אפי׳ באין משתנה ענין מחזירין והמחבר כר״מ פסק וכנראה מב״י וכ״מ פי״ב מה״ת ה״ו ולמה פסק בס״ב דישוב קורין כו׳ אפי׳ דיעבד לא יצא ואם נחלק בין דיעבד שיכול להחזירו ובין דחק שא״י סומכין דיעבד כי הא א״כ אין מקום לדברי הר״ב בהג״ה לחלק בין שינוי ענין אלא הר״ב מפרש דהמחבר פסק כר״מ וכ״פ הטור (וי״ו במקום אבל) ולק״מ קושיית מהרי״ן חביב ואמנם אמת הוא שיש לחלק בין נשתנה ענין דזה מחזירין כי״מ שלא כבעל המנהיג אבל באין נשתנה אין מחזירין ומש״ה בס״ב פסק כמהרא״י בכתביו סי׳ קפ״א דלא משתנה הענין (דלא בכל שינוי הטעמים נשתנה הענין ואע״ג דבפסקי מהרא״י שם עיקר טעמו דכבעל המנהיג קיי״ל המחבר פסק כר״מ ואפ״ה פסק כמהרא״י וכדאמרן: