פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם יד:ג

ויש עמ״א תפס הטעם של ר״ת כל שאין בלבישה אין בעשייה כמו תפילין וה״ה קטן פסול לעשותן קודם יג״ש ויב״ש בבירור (דד״ת הוי עיין סימן נ״ה במ״א ז׳) וא״כ בסוכת גנב״ך בתרל״ה דיעבד לא לכתחלה וזה דוחק דר״ת פוסל דיעבד והקשו עליו מסוכת גנב״ך גם בני ישראל ולא עכו״ם תיפוק דאין בעשייה משום דאין בלבישה אבל טעם הב׳ י״ל שפיר בני ישראל ממעטינן נשים וקטן כשר וראוי להחמיר בקטן אבל כל שהגיע ליג״ש יב״ש אין מדקדקין דהא אשה דיעבד כשר. גר ועבד כנענ״י עתוס׳ סוכה כ״ח ב׳ ד״ה לרבות יע״ש ועמ״ש בפתיחה כוללת בסי״ג עבדים בזה וכאן אין להאריך: