פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קלה:יב

שהראשון עמ״א למ״ש הב״ח בתירוצו על קושייתו הביאו הט״ז ט׳ ומ״א י״ד יצא דין חדש במוחזקין בשניהם באבא ואמא כשירים שרי כהן אחר כהן ואינו די״ל זינתה בסתר והוי זונה ונעשת חללה בביאת הבעל והבן (אזלינן ב״ר) חלל עיין אה״ע ועל קושיית הב״ח יש תירוצים אחרים וכן הפר״ח לא ניחא ליה תי׳ הב״ח: והנה ישראל אחר כהן לא פגם כהן אבל שיאמרו לוי הוא ומ״ר מותר לזרים עטו״ר וב״י כהן אחר כהן פגם א׳ במוחזק באבוה ובלוי פגם שניהם ונ״מ בהא דאר״י כן ולא סתמא כהן אחר כהן ולוי אחר לוי משום פגם י״ל דל״מ בן אחר אב (עסי׳ קמ״א ס״ו) בכהן שרי כמ״ש באות ח״י ובלוי אסור. ואגב אזכיר מ״ש במקום אחר בריש מכות תוספות היכא שמעידין מצרי שני יפסל הוא והקשה מהרש״א אה״נ וי״ל דא״כ אין נ״מ בבן אחר אב דיאמרו דאב העיד כן ומפסל והבן נולד קודם עדות וכשר הוא ומיהו בכהן ז״א דאכתי לו ולא לזרעו שיוליד אח״כ דמיפסלי מכהונה והתוס׳ בישראל פשוט הקשו. ומיהו מסימן קכ״ח סעיף להז״ח י״ל דבשביל זה אין לקרות כהן שני אח״כ דנהי דאין מחויבין לקדשו אין איסור בדבר ועא״ר ואין להאריך: