פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קלה:א

איתא ברי״ף כו׳ עמ״א ברי״ף פרק הקורא עומד (הוא שם פ״ד) משה תיקן בשבת וי״ט ור״ח ובחה״מ עזרא בב׳ וה׳ ובמנחה ובר״ן שם הקשה זה ותי׳ דמנין עזרא תיקן (במ״א יש כאן ט״ס וצ״ל עזרא תיקן (ועתוס׳ ברכות י״ג א׳ ד״ה בלשון הקודש נמצאת למד שמשה רבינו תיקן שבת ויו״ט ור״ח ובחה״מ קריאת התורה עם סכום המנין ועזרא תיקן מנחה בשבת עם סכום המנין וב׳ וה׳ משה תיקון הקריאה ועזרא המנין בדאיתא במרובה וכ״ה בר״מ פי״ב מה״ת ה״ח ומ״מ אין אלו מ״ה אף תקנת משה רק תיקון נביאים אבל הב״ח בתרפ״ה כתב לרש״י הוי קריאת כל שבת מ״ה (ה״ה י״ט מקרא דוידבר משה מועדי ה׳ כו׳ (ומ״מ סתימת הפוסקים דהוי דרבנן וקרא אסמכת׳ ובתענית שקורין הוא מתקנת הגמ׳ ועיין סי׳ תקס״ו ותקע״ה ותקע״ט בטור וב״י ועיין מגילה בזה. בדף כ״ג א׳ הני ג׳ ד׳ ה׳ ו׳ ז׳ נגד מי רואי פני המלך ערש״י ותוס׳ משמע לכאורה דמשה תיקן להם קריאת ס״ת לא מנין כלל אף בשבת וי״ט יע״ש:

הא דאמר בקפ״ב וילכו ג״י בלא מים כו׳ קשיא והא בכל יום קורין ק״ש והוי תורה (ואי אומרים פסוק א׳ די י״ל קצת) וצ״ל דמלבד זה צריך לעסוק בתורה ואפשר שלא ילכו בלא תורה מתוך הכתב דווקא ואי״ה יבואר לקמן ובפתיחה:

מריש הוי קשיא לי כיון די״א ד״ת ואפי׳ לדידן תקנת נביאים ואפי׳ על דרבנן מברכין וצונו למה איו מברכין וצונו לקרות בתורה והוי ניחא לי כי ברכה לעסוק בשחרית עולה לזה וגם כל הברכות אע״ג דהוי הפסק גדול לא חשיב הפסק דכל רגע צריך לעסוק בתורה (עסי׳ מ״ז ואף דל״ד כ״כ י״ל זה) אקב״ו על ד״ת כולל גם זה ומפני כבוד הציבור חוזר ומברך אשר בחר בנו כבסי׳ קל״ט ע״ש אלא דא״כ אם קראו לס״ת קודם שבירך לעסוק לא שמענו דצריך לברך מקודם אקב״ו לעסוק כו׳ י״ל דאה״נ בעוד שילך מברך אקב״ו והערב כו׳ ואח״כ מברך בקול רם אב״ב ועמ״ש בסי׳ מ״ז מזה:

ואין עמ״א ועט״ז אות א׳ מזה ועמ״ש אי״ה באות שאח״ז: