פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קכח:מ

יכול עמ״א תוס׳ ר״ה כ״ח ב׳ ד״ה ומנא ו׳ ב׳ ד״ה ותוקעין אפי׳ אותו ציבור עצמו שחוזר ומברך שנית כל הג׳ ברכות ליכא ב״ת ומיהו לציבורא אחרינא מברך באהבה נמי. ובפתיחה כוללת הארכנו בהא דב״ת יע״ש ומ״ש בשם רדב״ז שם משמע בכהנים אחרים אם א״ל צריך להעלות ומ״ש א״ר אות נ׳ די״ל העמידו דבריהם לא הבנתי דבס״ך בש״ץ בכהנים אחרים אם א״ל צריך להעלות ומ״ש יחיד מש״ץ וי״ל דל״ש העמידו דבריהם דלא הוי הפסקה דנ״כ מעין הברכה הוי ועקירת רגלים נמי לא הוי הפסקה גמורה עסי׳ ק׳ד גם שם דאם שהה לגמור כולה חוזר לראש צ״ע די״ל דלא הוי הפסק וברכת כהנים מעין התפלה דמה״ט אי לאו טירוף הדעת היה הש״ץ נ״כ אלמא לאו הפסקה הוי וכדדאיק להו בפוסקים מהא דאמן כו׳ יע״ש ודע יחיד המתפלל ואמרו ליה שצריך להעלות אפשר במובטח מיירי הא לא״ה אין לחלק בינו לש״צ כבסעיף ך׳ מ״א ל׳ וצ״ע. ועא״ר מ״ש על המ״א: