פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קכז:ב

בשחיה עמ״א תי׳ קושיית הב״ח על מהרא״י בפסקיו קו״ף דבסוף ברכה קפדינן שיזקוף בשם והקשה הב״ח דבתחלת ברכה נמי צריך שיזקוף בשם ותי׳ המ״א בסוף תקנת חז״ל שצריך לזקוף בסוף הברכה ממש הלכך זוקף בשם (ערש״י ברכות י״ב אי ד״ה כשהוא כורע וזוק״ף כו׳ ובגמרא כשהוא זוקף ר״ל שצריך לזקוף בסוף מש״ה זוקף בשם) ותחלת הברכה הואיל שאין דעתו לשחות כל הברכה ויזקוף ממילא יזקוף בשם (ולפ״ז אם רוצה לשחות הכל כמו ר״ה ויוה״כ בתקפ״ב רשאי בשם באבות בתחלה):