פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם קכד:יג

אינו עמ״א סובר דהמחבר סובר דוקא לצאת הוי אמן יתומה אפי׳ יודע הא כשיצא אע״פ שש״ץ מוציא כו׳ מיקרי אין מחויב בה כיון שהוא התפלל והר״ב מחמיר דא״י איסור אפי׳ נהנין הא יודע מודה להמחבר בחזרת התפלה דאין מחויב מיקרי (ויהיה דעת המחבר הרר״י והר״ב דעת רב כהן צדק וע״ז הביא דברי הב״ח דיש להחמיר בחזרת התפלה דמיקרי מחויב בה ואפי׳ יודע אסור כדעת התוס׳ סוכה כ״א ב׳ יע״ש ומיהו מה שהיקל הב״ח בנהגין וס״ת באין יודע דשרי וסובר שמ״ש התוס׳ בסוכה לחלק בין יודע לא״י החזרת התפלה קאי זה לא פסק כוותיה וכהר״ב דמחמיר כה״ג בנהנין דלתי׳ בתרא שם בתוס׳ סוכה דא״י אף נהגין אסור ועא״ר אות ט״ו ולמ״ש דברי האדון ז״ל הם ברורים: